יוסי שרף, במקור חקלאי והיום שף, מגשים חלום ופותח את הטריילר: מעשנת ניידת לאירועים, שאפשר להכין בה אסאדו של 18 שעות אבל גם יופי של דלעת מקורמלת. עכשיו רק נשאר לקוות שהטרנד המעושן לא יילך לשום מקום
כשחושבים על זה לרגע, חקלאות ובישול הם תחומים מאוד קרובים, שקשורים זה לזה בעבותות. מצד שני, מתי לאחרונה שמעתם על חקלאי שהפך לשף, והשתמש בבקיאות הגדולה שלו בחומרי הגלם במסגרת מטבח של מסעדה? התשובה היא כנראה מעולם לא. אז הנה, הרשו לנו להציג לכם אחד כזה: יוסי שרף הוא חקלאי קיבוצניק, שרצה לדעת מה קורה עם הגידולים שלו אחרי שהם יוצאים מרשותו ונכנסים למסעדות. ההתעניינות הזו גרמה לו לטפח קריירה של שף, ובימים אלה הוא פותח את הטריילר – מסעדה וקייטרינג נייד חדשים, שהולכים לשנות את כל מה שאתם חושבים על אירועים תחת כיפת השמים.
"במקור אני חקלאי, מתל קציר שליד הכנרת", מספר שרף. "כבר כשהייתי נער גידלתי פרות, עופות וירקות, ובאיזשהו שלב נורא רציתי לדעת מה ההמשך. מה קורה עם האוכל בשלב שאחרי הגידול, איך מתעסקים איתו הלאה". את ההתעסקות הזאת הוא מן הסתם לא היה יכול ללמוד בחדר האוכל הקיבוץ, ולכן החליט להניח בצד את הקריירה החקלאית ולעבור למרכז הארץ כדי ללמוד לבשל: "בהתחלה עבדתי כקונדיטור במסעדת קיטארה בהרצליה. סיכמתי עם השף שאני אעזור לו בבחירה של ירקות ופירות ואייעץ לו מה לעשות איתם – והוא בתמורה ילמד אותי לבשל".
וכך היה. מהמסעדה בהרצליה עבר שרף למסעדת סיטארה בתל אביב, שם הגיע עד דרגת סו שף, ואז המשיך למסעדת כתית של השף מאיר אדוני. "אכלתי המון פעמים בכתית כשעוד הייתה בכפר רות, ואהבתי את המסעדה מאוד", הוא מספר. "כשהמסעדה עברה לתל אביב פניתי לאדוני וביקשתי לעבוד אצלו. הוא אמר כן, אבל הסביר לי שזה יצריך עבודה קשה של 15-16 שעות ביום במשכורת לא מי יודע מה. בסוף עשיתי את זה כמעט שלוש שנים".
ואתה מרגיש שהעבודה איתו השפיעה עלייך?
"זה היה נורא מעניין לראות את השינויים של מאיר בכל התקופה הזאת, וזה גם שינה את האופן שבו אני מטפל באוכל. מאיר עושה דברים מדהימים עם הפרודוקטים שלו – הוא שורף אותם, מעשן אותם ויוצר מהם קרמים בכל מיני טכניקות מולקולריות. זה היה כמו בית ספר בשבילי, חוץ מזה שיצא לי להכיר גם את מאיר כאדם".
עישון באוויר הפתוח
אחרי התקופה בכתית עבד שרף עוד זמן מה במסעדות בצפון ובהוד השרון, עד שהרגיש שמיצה את תחום המסעדות הסגורות. "כל הזמן חשבתי איפה אני עושה מה שמעניין אותי. רציתי לצאת מהמסעדנות ולא להיות כלוא בתוך מבנה. הייתה לי פנטזיה לעשות מטבח בשטח, ועם הזמן חלחל לי הרעיון שאפשר לעשות משהו נייד, מה שהתאים מאוד לפנטזיה שלי להיות בחוץ ולא לעבוד מתחת לאור הפלורוסנט".
וכאן אנחנו מגיעים לטריילר. מדובר בנגרר קולינרי יפה ומושקע, שבו שתי מעשנות וכל מה שצריך כדי לבשל ארוחה למופת. חצי שנה וקרוב ל-200 אלף שקלים הוא הוציא על החלום הזה, אבל נראה שהתוצאה שווה עבורו כל שקל ודקה. "זו למעשה עגלת מעשנות שמאפשרת לי לעבוד בחוץ בכל מקום שאני רוצה", מסביר שרף. "יש לי שם מעשנת אחת עומדת ואחת שוכבת, שמאפשרות עישון קר וחם, וכן גריל סגור וגריל מתהפך. כולם עובדים על פחם ועצים – משהו שלא מתאפשר במסעדה סגורה. הטריילר הזה נותן לי את האפשרות לעשות מה שבא לי".
עם הטריילר מתכנן שרף לערוך אירועים ברחבי הארץ – מארוחות רומנטית לזוגות, דרך חתונות ועד מכירת מזון במשחקי ספורט. "אני יכול להגיע עם הטריילר לכל מקום ולהכין בו אוכל מעושן – אם זה בשר, דגים או ירקות. ממש כמו מסעדה ניידת, שאני בונה את התפריט שלה לפי הפנטזיות של הלקוח שלי. אני הגשמתי לעצמי את הפנטזיה עם הטריילר הזה, ועכשיו אני רוצה להגשים את הפנטזיות של אנשים אחרים. אני יכול להכין פה בשרים בעישון של 18 או 20 שעות, ולחלופין אני יכול לייצר ארוחה טבעונית לגמרי – למשל עם דלעת שלמה, שהעישון מקרמל אותה ונותן לה טעמים מדהימים, או כרוביות ובטטות. יש פה המון משחק".
בטח שמת לב שעישון בשר נעשה מאוד פופולרי לאחרונה.
"כן. אנשים חוזרים מאוד למקורות, כמו שיש עכשיו גדילה בקבוצת דיאטת הפליאו. אני רק מקווה שזה לא יהפוך לטרנדי מדי, כי זה אומר שאנשים יעברו את זה מהר".
הטריילר של שרף כבר עומד מוכן לפעילות, ועלות מנה בו תנוע בין 280-300 שקלים לאדם. אם תשאלו אותו, הוא אופטימי מאוד לגבי העתיד של המסעדה הניידת שלו. "הישראלים אוהבים דברים מיוחדים וחדשים", הוא אומר, "ואני נותן פה גם את הפן החקלאי – כי אני באמת מאמין בללכת על הבסיס ולבחור את המוצר המעניין והטוב ביותר ולתת לו לדבר".